לכבוד ראש העיר מר אורי לופוליאנסקי שלום רב!
אני כותבת לך בצר לי, מתוך אמונה שתטה
אוזן קשבת, ומתוך ידיעה על מפעליך ב"יד שרה" הקשורים לאהבת האדם וקדושת
החיים.
דבר מחריד מתרחש בימים האחרונים בשכונה
שלנו, שכונת ארמון הנציב בירושלים: בהוראת השירותים הוטרנרים
בעירייה
מכחידים באכזריות וביסודיות את כל חתולי השכונה.
לאחר מתן התרעה קצרה (ובמעט מקומות ובשפה העברית בלבד) החלו בהרעלת חתולים.
(ביום השני עברו למלכודות אולי כיוון שנתגלה
לאנשים שצפו בטרגדיה שבעצם ההרעלה היתה לא באישור ובעברה על החוק)
חתולים נצפו מפרכסים וסובלים ואי אפשר
להושיעם. (ומה נגיד לילדינו הרואים סבל כזה? )
חתולי אחרים, (שילדנו מכירים מטפחים
ואוהבים) נלכדו במלכודות וילכו לבלי שוב.
לכאורה, יש סיבה לדבר, התגלה כלב נגוע
כלבת בשכונה – דבר המצריך היערכות מיוחדת. אלא,
שהפתרון שהוצע,
הכחדת כל החתולים בשכונה הוא לא הפתרון
היעיל, לא הפתרון ההכרחי ואפילו לא הפתרון האפשרי. (ובנוסף לכך כמובן מחריד מבחינה
מצפונית)
היום, במקומות רבים בעולם, ואפילו בגליל
שלנו מונעים חדירת כלבת על ידי חיסון פשוט הניתן בצורה אורלית,
כלומר מוחדר למזון של השועלים והכלבים המועדים
ללקות במחלה.
מתברר שזוהי שיטה (חדשנית יותר שהשתכללה עם השנים עקר מחקר והתקדמות המדע)
בשיחה עם ד"ר ליטבק
הרופא הוטרנרי הוא לא שלל מכל וכל שימוש בחיסון נגד
כלבת המוחדר למזון.
חיסון זה התגלה כיעיל מאוד (מצורף מחקר
מעמיק כנספח)
כיצד אפשר להסביר שלא נעשה שימוש באמצעי
זה, באופן שוטף עד עתה בירושלים? אם המלה כלבת מעוררת חלחלה כה רבה,
מדוע לא חוסנו עד היום חתולי הרחוב?
במשך הלילות האחרונים, כששנתי נודדת בעקבות מראות היום, אני חושבת על כך הרבה.
הכיצד רופא חיות אינו מנצל את כישוריו
כרופא ופועל כמדביר?
ואם יודברו החתולים, האם לא תגדל קהילת החולדות,
המקקים הנחשים? (ושוב יש פירוט במחקר המצורף)
ובדעבד, אם באמת קיים חשד להדבקות הפתרון
האפשרי -ההצעה חלופית, אם כן,
אם אין ברירה, ללכוד חתולי רחוב כדי לערוך צפייה
(בת עשרה ימים) ואם לא תאובחן כלבת,
לחסן את החתול (אם אפשר גם לעקר) ולהשיב
אותו הביתה לסביבה הטבעית שלו. אכן יש מקומות
בעולם, (וגם בצפון תל-אביב, דומני) שנוקטים בשיטה זו.
פירוט
אפשר למצא בנספח שצירפתי.
אמנם, נראה כי יש צורך במשאבים רבים לצורך פעולה זאת, אלא שלמרבית הפלא גם במלאכת
השמד עוסקים אנשים רבים ובמשאבים רבים.
אמנם הרעל שנבחר כנראה זול, אך במעשה
ההרג שצפיתי השתתפו יחד כארבע פקחים ובמשך מספר שעות לא קטן
(כולל הפסקת סעודה וקנייה במכולת השכונתית,
ועישון כדי להמתיק את המלאכה...)
אני בטוחה שהתייעצות עם ארגונים של
אוהבי בעלי חיים ושיתוף פעולה עמם היו עדיפים לאין ערוך מפעולת מחטף מעין זאת.
גם אם הכחדה נראית לך כפתרון הכרחי,
האומנם אפשר לבצע אותו מבלי לגדר את כל
השכונה בגדר תייל?
האומנם אפשר להכחיד כל חתול? האם לא יתכן שחתול יברח על נפשו או יגיע מאיזור אחר,
ואולי יתכן שהכלב שנוגע הגיע מאיזור אחר שהרי כלב יכול לשוטט על פני קילומטרים?
האם משמעות הדבר הכחדה טוטלית של כל
בעלי החיים בכל המדינה ושכנותיה? האם לא עדיף פתרו
ן פשוט יעיל והומני יותר כפי
שהוצע כאן. (על סמך נוהג של ארצות רבות בעולם כפי שמוסבר בנספח המצורף)
האם אין
סכנה שבמלכודות ילכדו ידי ילדים קטנים סקרנים.
ברור שצריך לנקוט בפתרון שמקורו חשיבה ושיקול
דעת. דומה שגזירת שמד טוטלית כזאת מקורה ברצון להוכיח עשייה....
ואולי הסתרת ראיות של מחדל קודם. כמובן, הפתרון החשוב מכל צריך להיות ערנות מצד מחנכים והורים שיהיה
מלווה בהסברה בבתי ספר וחינוך בריאות. (שלא ללטף
כלבים בלתי מוכרים, ואם ננשכים לרוץ ולקבל חיסון... אגב צעד זה לא נעשה כלל
ועיקר...)
אם אני נרגעת לרגע מסיוט ההרג ,
ומתבוננת סביבי אני רואה שלמעשה אין כל מגיפה. מדובר במקרה אחד ויחיד , וברוך השם
ללא נפגעים.
לעומת זאת תאונות הדרכים הן סכנה מוחשית
ביותר. (חמישה עשר הרוגים השבוע ואלפי נפגעים)
האם יעלה על הדעת, לפשוט ולרטש את כל המכוניות
שבשכונה מסוימת, כדי לעצור את התאונות. בוודאי תאמר
איזה אבסורד, הרי מדובר ברכוש פרטי, וקדושת חיים,
ואהבה של ילדים ומבוגרים לברואי עולם, אינה נכס?
.
אדוני, ראש העיר, אם ערים אחרות נוקטות
בפתרונות יעילים והומניים - כך, בודאי
שהעיר שלנו (אור לגויים) מצווה לעשות כך,
אם נימנע מהרג וקטל שלא לצורך, נוכל לגדל את
ילדנו עם אהבה ותקווה בלב
בכבוד רב ובביטחון שאכן תנקוט צעדים
לעצירה מיידית של ההרג הזה (פן יהיה מאוחד)
אפרת אפק
(ואני כותבת בשם רבים רבים אחרים ואך גם בשם
כל משפחתי שאינם מוצאים
מרגוע לעצמם מאז החל המעשה הנורא הזה)
כאמור ההרג הזה מתוכנן להיעשות בשכונה יום יום במשך חודש ימים. ניתן עדין למנועו.